בית ספר ריקודים סלוניים , ריקודים סלונים - קסם - דף הבית

הורים לילדים לקויי למידה או נכים נושאים בהוצאות כבדות יותר מאשר הורים לילד נורמלי ולכן הם זכאים להקלות מטעם המדינה .

כדי לקבל החזר מס ולהוכיח שילד מסוים הוא אכן לקוי למידה ישנם מספר קרי טריונים :

* אישור על כך שהילד לומד במסגרת חינוך מיוחד ומסגרות אלו יכולות בית ספר לחינוך מיוחד , כיתה לחינוך מיוחד הנמצאת בבית ספר רגיל או גן ילדים לחינוך מיוחד .

* אישור מועדת השמה המקנה זכאות לחינוך מיוחד . ועדה זאת מורכבת מאנשי מקצוע בתחומי הרפואה והחינוך . 

* אישור מרופא על ליקוי למידה .

בשנת 2003 המדינה הגדירה ילדים לקויי למידה וילדים נכים כילדים נטולי יכולת והורים לילדים מסוג זה זכאים להקלות במס . בעבר הגדרת המדינה לנטולי יכולת הייתה מצומצמת יותר והיא כללה רק ילדים עיוורים או משותקים . החוק קובע כי כל תושב ישראל זכאי לשתי נקודות זיכוי במס הכנסה בגין כל ילד שהינו מוגדר נטול יכולת ושוויין של שתי נקודות אלו הוא מעל 4000 ש " ח . הורים לילדים בעלי ליקוי למידה חמור זכאים גם לקצבת נכות מביטוח לאומי .

כדי לקבל החזרי מס בגין ילד נכה יש להציג למס הכנסה מסמכים רפואיים המעידים על כך שהילד סובל מנכות כלשהי המפריעה לו לתפקד בחיי היומיום . כדי למקסם את החזרי המס רצוי לאסוף כמה שיותר מסמכים המעידים על הנכות מכיוון שלא ניתן לקבל החזרי מס בגין ילד נכה ללא הוכחה שהוא אכן כזה .

החזר מס לשכירים

 החזר מס הכנסה

האם האינטרס שלך זהה לאינטרס של הבנקאי?

·         מה שחשוב ללקוח - לקבל משכנתא בגודל ובהחזר שבאמת נחוצים לו, לקבל את התנאים הכי טובים שניתן (לשלם מה שפחות לבנק) לגמור את המשכנתא מהר ככול שניתן כי זו התחייבות מעיקה

·         מה שחשוב לבנק . לתת משכנתא בגודל ובהחזר המקסימאליים שהלקוח יכול לעמוד בהם (גם במחיר ויתורים רבים שיעשה הלקוח בתוכניותיו לעתיד) לתת את התנאים הכי גרועים שהלקוח יסכים לקבל ולגמור את המשכנתא הכי לאט (גם ב 30 שנה) כי ככול שהמשכנתא ארוכה יותר הרווח של הבנק גדול יותר והלקוח ניתפס כשבוי של הבנק.

האינטרס שלך הפוך לאינטרס של הבנק! אז למה אתה מתייעץ איתו?

·         תבוא מוכן לבנק - אל תחכה לקבל הצעות של תמהיל וסכומים אלא בוא אתה לבנק כשאתה יודע בדיוק מה אתה רוצה 1. כמה כסף? 2. לכמה זמן? 3. גובה תשלום חודשי רצוי 4. המסלול שבחרת.

·         בצע את הפעילות מול הבנק כשזמנך בידיך אל תיקח משכנתא תחת לחץ של זמן .

·         בקר בכמה בנקים . דרוש מהם "הצעות מחיר" על הבקשה שלך בכדי שתוכל להשוות בין הצעה להצעה , הבנקים נוטים לבלבל בתמהילים שונים ומסלולים שונים לשנים שונות התעקש לקבל הצעה על התוכנית שלך.

·         סבב שני   כשיש לך הצעות מ -3 בנקים הראה אותם לבנקים המתחרים בכדי שישפרו את הצעתם, לא יותרו עליך בקלות כי זאת הפרנסה שלהם.

·         עלה בדרג ההנהלה אתה לקראת עסקת הכספים הגדולה ביותר שעשית איי פעם, אל תסתפק בדיבור עם פקיד עלה לדרגת מנהל הבנק, הוא זקוק לך יותר ממה שאתה זקוק לו .

·         אל תשכח את ההתמקחות על תשלומים שונים נלווים כמו עלות פתיחת תיק .

יעוץ לפני רכישת נכס נדל"ן ע"י מתכנן בעל ראיה אדריכלית.
של מתכנן ומעצב הנמצא בתחום הנדל"ן בשלבים בסופיים שלו יכול לצפות את הנולד
ברמת החלטה ראשונית של רכישה,
יעוץ וחוות דעת כזו יכולה לתת לכם לחיזוק או לשלילת  הרעיון.
השרות יכול לבוא כהשלמה להערכות שמאי מקרקעין ונדל"ן ובדיקת טיב הנכס מבחינה חוקית על מעמדו,זכויות למימוש הנכס ובדיקה של עלות כללית לרכישה ואחזקת הנכס.

רעיון יעוץ לפני קניה,בא לתת מענה מתוך השטח ומלקוחות שפנו אלי בשאלה.
שוק הנדל"ן תמיד עובד גם בתקופות מיתון וגם בתקופות שגשוג. 
אנסה לתת נקודות מחשבה למי שעומד לפני רכישת דירה או נכס

הפרמטרים לפיהם אנשים בוחרים
כשמדובר קניית דירה להשקעה עבור השכרה או שמירת ערך מזומנים
השקעה לטווח ארוך כנכס,השאלות הם יותר פשוטות מבחינת המיקום. לרוב יש איזשהו הימור בבחירת האזור או העיר בשאלה לאן היא תתפתח או תרד מגדולתה לאורך שנים, מה שבטוח ערך הנכס לפחות ישמור על ערכו אם לא יותר. ועל כן נוספות שאלות של פוטנציאל הנכס עצמו.
בדרך כלל הפוטנציאל נמצא במקום שאינו נראה לעין.
סכנות  
תוספת בניה אפשרית הרחבות למיניהם,שינוי סטאטוס הנכס וכדו'.
לא פעם נתקלתי בדירות ונכסים שנמצאים בחריגות בניה,או במעמד של בניה בלא היתר מהרשויות שטחים שנבנו כתוספת בניה בצורה לא תקינה ועוד..
תחום האחריות על עברות בניה עוברת לקונה הבית או הנכס כול עוד הם לא התגלו ע"י הרשויות טרם הרכישה , אי ידיעת החוק אינה פותרת.
וכן לרוב בסעיף חוזה מכר חותם הקונה שראה ובדק את הנכס.

בדיקה מקיפה של הנתונים חשובה מאוד מעבר להיבט המשפטי אותו בודק עורך הדין המבצע את העסקה עבורכם רצויה גם בדיקה אדריכלית,הן מבחינה טכנית של רישוי

1. בדיקה של הפוטנציאל המקום  שאלות חשובות לפני קנית דירה,קניית חנות,קניית מגרש, וכדו'
מה ניתן לשנות בו מבחינה עתידית ?
האם הוא מתאים לצרכים שלך ?  

2. האם הוא בנוי טוב ונכון ? אם ישנם בעיות בנכס שכדאי לשם לב אליהם ?
גם אם הוא נראה מתאים לדרישותיכם ?
וכל זאת לפני שאלות עיצוב וסגנון.

שאלות תכנון קלאסיות 
בתחום תכנון דירה ועיצוב הבית :
האם אני יכול להפוך את הדירה הגולמית מ 3 חדרים ל 4 ?
האם אפשר להגדיל את האמבטיה ה"מנדטורית" לשדרג את הדירה ביחידת הורים גדולה ?  הדירה נבנתה בשנות ה70 האם אוכל לעשות לה טרנספורמציה לשנות ה 2000 ?

בתחום תכנון ועיצוב משרדים ועסקים :
האם בתוך החלל הזה אוכל לעשות משרד עם כול הנדרש מעבר למספר חדרים
כגון עמדת מזכירות,ארכיון,מטבחון,פינת המתנה,חדר ישיבות ועוד...
וכן בתחום החנויות או עסקים אחרים.
אומנם יש נתונים ראשוניים שכול בעל עסק יודע אך אילוצי השטח לרוב
מקבעים לרוב את האדם שאינו מתכנן מקצועי לקונספט מסויים וביצוע טעויות.

לסיכום : לקחת יעוץ מאיש מקצוע בעלות נמוכה יכולה לחסוך לכם כאבי ראש וכאבי כיס אחר כך.
לדעת למה אתם נכנסים בצורה בדוקה ומאובטחת,כמו הרעיון של בדיקת רכב לפני קניה במכון.
ורצוי מבעל ראיה רחבה של בניה,שיפוץ,אדריכלות,עיצוב פנים כאחד.

מקצוע ראיית החשבון הינה תחום מוביל בעולם העסקים המודרני. רואי חשבון נושאים בדרך כלל בתפקידים מובילים בכלכלה ומהווים את עמוד השרה של שוק ההון.  

התפתחות הצורך ברואה חשבון מבקר שלובה בהתפתחות ההתאגדויות ושוק ההון. תחילת התהליך, באמצע האלף השני   - כתוצאה מהקמת ישויות נוצר צורך להפריד בין הישויות העסקיות עצמן לבין בעליהן. ההתפתחות נוספת התרחשה כאשר לקראת סוף המאה ה- 19 הכיר בית הלורדים באנגליה בעקרון ההפרדה המשפטית בין ישות עסקית לבין בעלי מניותיה. צעד נוסף נעשה עם התפתחות שוקי ההון בתחילת המאה ה- 20 כאשר החלו ישויות לגייס כספים מהציבור. הבעיה הבסיסית הייתה כי משקיעים מקרב הציבור , מפקידים את כספם בידי מנהלי הישויות וקיים חשש כי אותם מנהלים יטעו את הציבור במצגים כוזבים.

התרחקותם בהדרגה של בעלי החברות, מהחברות ומניהולן מחד, והתפתחותם של בעלי עניין אחרים בחברות (כגון בנקים, נושים, בעלי אג"ח) מאידך, יצרה דרישה לגוף אשר יערוך ביקורת אובייקטיבית, וייתן חוות דעת בלתי תלויה על המצגים הכספיים של החברות.

מקצוע ראיית החשבון מוסדר בחוק, באמצעות חוק רואי חשבון. המקצוע מוגדר בחוק באופן הבא: "ראיית חשבון" פירושו - בדיקתם, בקרתם או אישורם של כל מאזן, חשבון ריווח והפסד, חשבון הכנסות והוצאות, חשבון תקבולים ותשלומים וכל חשבון כיוצא בהם, ומילוי כל תפקיד אחר שנתייחד או שיתייחד בחיקוק לרואה חשבון, להוציא ניהול חשבונות;

רואה חשבון הוא מי שקיבל רישיון לעסוק בראיית חשבון על פי חוק רואי חשבון. חל איסור על מי שאינו רואה חשבון להתחזות לרואה חשבון או להשתמש בתואר או כינוי העשויים ליצור רושם שהוא רואה חשבון. בנוסף, חל איסור לשתף בהכנסות מראיית חשבון מי שאינו רואה חשבון (כלומר מי שאינו רואה חשבון אינו יכול לשמש כשותף במשרד רו"ח).

מועצת רואי חשבון הוא גוף שהוקם מכוח חוק רואה חשבון, והוא הגוף המוסמך לתת רישיון רואה חשבון. כדי לקבל רישיון רואה חשבון על מועמד לעמוד במספר תנאים. עליו להיות בגיר, לעבור בהצלחה בחינות הנערכות מטעם מועצת רואי חשבון (או לקבל מהן פטור), ולעבור תקופת התמחות של שנתיים.

הכשרתו של רואה חשבון נמשכת בד"כ כחמש שנים, מתוכם ארבע שנות לימודים ושנתיים התמחות (אשר מתחילה לכל המוקדם בתום השנה השלישית ללימודים). הכשרתו של רואה החשבון כוללת קורסים בכלכלה, סטטיסטיקה, מימון וחישובים פיננסיים, מנהל עסקים, דיני מסחר ותאגידים, דיני מיסים, חשבונאות ניהולית, חשבונאות פיננסית וביקורת חשבונות.

אריאל מליק    14.08.2001

כל מי שעוסק בתחום ההיי-טק או קרוב אליו מקשיב באחרונה לקולות הדאגה "נו מה יהיה?", "אמרנו לכם שהבועה תתפוצץ" וכדומה. אין שיחת שישי שבה דיון על ההיי-טק ומצבו לא עולה על השולחן והתמונה אינה אופטימית.
ואם לא די בכך, העיתונות - הכתובה והאלקטרונית - אינה טומנת את ידה בצלחת. כותרות בנוסח "משבר ענק בענף ההיי-טק", "סוף עידן", "נסגרו עשרות חברות ופוטרו אלפי עובדים" מתפרסמות חדשות לבקרים.

האומנם? האם אכן זהו סוף עידן ההיי-טק? האם אכן נופצו כל אותם חלומות על עמק הסיליקון של המזרח התיכון? מנקודת מבטן של קרנות הון הסיכון - כפי שנשמעה מפי ראשיה בכנס ה-Money Tree האחרון - נראה כי אכן זה המצב. יתרות המזומנים בקרנות הולכות ואוזלות, וגם אותם שניים-שלושה מיליארדי דולרים שבקופתן (לאף אחד לא ברור מהו הסכום המדויק) "יבוזבזו" תוך זמן קצר על חברות ותיקות וחדשות. ואם הכסף בקרנות יאזל - מה יהיה על תעשיית הסטארט-אפים בפרט וההיי-טק בכלל, שכסף זה הוא הדלק המניע שלה?

אז אולי צריך להריגע מעט את ההיסטריה, "להרים את המסך" ולבחון מהו מקור הדלק של קרנות הון הסיכון עצמן.
מעט היסטוריה. קיימים חילוקי דעות מתי החל עידן תעשיית הון הסיכון העולמית. יש הטוענים כי התעשייה החלה עם הופעת קרנות ההשקעה האמיתיות הראשונות בשנות הארבעים-חמישים בארה"ב ויש אחרים הטוענים כי התפתחות הקרנות החלה בשנות השישים. נראה כי קרן הון סיכון הראשונה, כפי שאנו מגדירים הון סיכון, החלה לפעול בשנת 1972. בשנות השמונים, עם הופעת קרנות ה-LBO, קרנות ההשקעה הגדולות וקרנות המיזוג והרכישות. בשנות השמונים אף החלה באינטנסיביות אופנת חברות ההשקעה והרכישות הממונפות וכמובן ההשקעות בחברות ההיי-טק.
על דבר אחד אין עוררין; מקור הכסף העיקרי לאותן קרנות השקעה, בנקים להשקעות וחברות השקעה, הינם הגופים המוסדיים. גם אג"ח הזבל, שכוכבן דרך בשנות השמונים, לא יכלו לפרוח ללא הרכישות וההשקעות שביצעו בהן קרנות פנסיה, קופות חסכון, חברות ביטוח וכיוצ"ב.

בארה"ב בלבד יש עשרות אלפי גופים מוסדיים בגדלים שונים, המנהלים סכומי עתק של טריליוני דולרים רבים. גופים אלמוניים יחסית הנושאים שמות כ"קופת החסכון של עובדי עיריית פניקס", "קרן הפנסיה של גננות מדינת אוהיו", "קרן הפקדונות והחסכונות של פועלי הרכבת", כמו גם שמות המוכרים לנו יותר כקרנות סיטי גרופ, צ'ייס ואחרים, מנהלים סכומי עתק בתחומים שונים. חברות ביטוח אזוריות ומדינתיות מנהלות כל אחת סכומי השקעה המוערכים במיליארדי דולרים, אך לכולם בעיה אחת מרכזית - התחרות על התשואה.

למנהלי ההשקעות של גופים אלה אין כלל ספק שאם הם לא יספקו את התשואה הגבוהה ביותר לגב' סמית' מקליבלנד או למר וילסון מקונטיקט (או במקרה של המוסדיים הישראליים - גב' כהן מחדרה), הרי שאותו משקיע קטן יעבור למוסד לניהול השקעות טוב יותר. לכל ברור כי אין זה חוכמה לקנות אג"ח של ה-Treasury ל-30 שנה בתשואה של שישה אחוזים או כל השקעה סולידית אחרת, ומכאן שעיני אותם מנהלי השקעות נשואות כל הזמן לאיתור השקעות בעלות תשואה גבוהה ככל האפשר.

מנהלי קרנות הון הסיכון האמריקאים והישראלים השכילו החל מאמצע שנות השמונים לשכנע גופים מוסדיים כי ביכולתם להשיג תשואות נאות תוך השקעה במיזמים שונים. הניסיון המוצלח של אותם מנהלי קרנות הראה כי יש כיסוי להבטחות, כשחלק ניכר מהקרנות הראה תשואות ממוצעות של עשרות אחוזים בשנה ומתוכם אף היו שהשיגו IRR העולה על 100% לשנה בממוצע. נכון, היו קרנות שהשיגו תשואה נמוכה יותר והיו אף כאלו שכשלו לחלוטין בהשגת המטרה, אולם יש להבין כי מנהלי ההשקעות באותם גופים משקללים את פיזור ההשקעות שלהם כך שייקח בחשבון כשלונות והצלחות, כל עוד התשואה הכוללת תעלה באופן סביר עד גבוה מעבר לתשואה "הנורמלית" והרגילה.

הנתונים הללו - של סכומי הכסף האדירים הפנויים בידי הגופים המוסדיים האמריקאיים והקצאת חלק מסכומים אלה להשקעות בעלות סיכון/סיכוי גבוה יותר - פועלים לטובת תעשיית ההיי-טק וקרנות הון הסיכון הישראליות.

אם יתבצע סקר בין מנהלי ההשקעות של הגופים המוסדיים האמריקאים, אני מוכן להמר כי כל או לפחות הרוב המוחלט של אותם מנהלי השקעות נחשפו להיי-טק הישראלי ומודעים לפוטנציאל העצום הטמון בו. אני בטוח עוד כי חלקם הגדול אף שמע על התשואות שחלק ניכר מהקרנות הישראליות השיג למשקיעים בהן. יחד עם זאת, אני מוכן גם להמר על נכונות הנתון המדהים הבא: לפחות 90% מאותם מוסדיים מעולם לא פגשו קרן הון סיכון ישראלית או ראו מצגת שלה. איני מדבר על מוסדיים קטנים בעיירות שכוחות אלא על חברות וקרנות מכובדות בערים הגדולות. בטוחני כי אם יופיעו בפניהם אותם מנהלי קרנות הון סיכון ישראליות ותיקות, עם ניסיון והצלחה מוכחת, יוכלו לגייס כסף רב לקרנותיהם.
הבנת האופן בו פועל השוק המוסדי האמריקאי, המשקיע גם בזמנים הנראים קשים והבנת הראייה לטווח ארוך שלהם יביאו למסקנה המתבקשת שגם בשנה הקרובה, הנראית כרגע כשנת משבר, נראה גיוסים של מאות מיליוני דולרים רבים, אם לא מעבר לכך, ע"י קרנות הון הסיכון הישראליות. יתרה מכך - האמרה השחוקה - Buy Low, Sell High - אף תביא לכך שיהיו הזדמנויות רבות וטובות לא פחות מבשנים עברו. תשואות הקרנות ירדו אולי במעט, אולם כל עוד ישיגו מנהליהן תשואות הנראות "נאות" בעיני אותם מוסדיים, הכסף ימשיך לזרום לקופותיהם.
המשחק, כנראה, לא נגמר. הוא רק מתחיל.

לא עוד מאמר על איך לצאת מהמינוס

לצאת מהמינוס, היא, ככל הנראה, אחת הדאגות המרכזיות של הישראלי הממוצע. בחיפוש אקראי במנוע חיפוש "גוגל", תמצאו 28,900 תוצאות לביטוי "לצאת מהמינוס". נכון, המספר הוא מזערי למול מספר התוצאות שתקבלו כאשר תחפשו לדוגמא "לצאת מהצבא" (99,200 תוצאות) או "לצאת מהארון" (111,000 תוצאות) בכלל.

אלפי מאמרים הופצו בנושא, מאות ספרים נכתבו על ידי מיטב המומחים, כולנו מודעים לכך שמינוס זה לא דבר טוב ובכל זאת, מדוע למעלה מחמישים אחוז מהמשפחות והבודדים בישראל החליטו לחיות ברמת חיים נמוכה יותר, קרי מוציאים יותר ממה שמכניסים הביתה ועל כן יש להם שותף בכיר שמשתתף אך ורק בהוצאות, שלוקח ביס מהצלחת של הילדים שלהם (לפעמים את הצלחת כולה), שהוא במקרה הטוב הבנק ובמקרה הפחות טוב, גורמים מפוקפקים בשווקים מפוקפקים.

בטח אתם שואלים את עצמכם, או קי, מיכאל, אז מה יש לך לחדש? נספר לכם סיפור קצר. כאשר שחקנית העל אליזבט טיילור נישאה בפעם השביעית (והלא אחרונה...) עם הסנטור ג'ון וורנר, עיתונאים שאלו את הבעל החדש והמתרגש: נו מה יש לך להגיד? ענה הסנטור: מה אני אגיד לכם..., אני מניח שהרבה מה לחדש אין לי, אבל אני אשתדל להיות מעניין... (יאמר לזכותו שהוא החזיק מעמד שש שנים, עד שהפסיק להיות "מעניין"...).

הבנתם? מה?, להתחיל לספר לכם איך תנקו את הבית לבד ואז תחסכו את העוזרת? אבל גם היא במינוס ולמה לגרום לעוד מובטל בישראל? להגיד לכם ללכת לסופרמרקט עם רשימה ולהשאיר את הילדים בבית? בטח שמעתם זאת עשרות פעמים רק בשבוע האחרון. לנסוע במהירות 80 קמ"ש כי זו המהירות בה מכוניתכם חוסכת הכי הרבה? גם ככה אתם תקועים בפקק כל בוקר בדרך לעבודה...

אה, בטח אתם מצפים שאני אדבר על הגדלת ההכנסות. כאילו לא שמעתם על כך... או קי, אני אחדש לכם, אני בטוח שעל חלוקת עיתונים בשעות הבוקר לא סיפרו לכם, ועל כך שאולי תשמרו על התינוק של השכנים פעמיים בשבוע כשהם הולכים לחוג יוגה ולקורס הכנה ללידה (שעוד מעט יתקצצו גם הם במסגרת התכנית לצאת מהמינוס...).

הכל נכון! תקציב המשפחה צריך להיות מאוזן. הגדלת ההכנסות, במידת האפשר, וצמצום בהוצאות הינם צעדים הכרחיים, בטח למי שחיי במינוס כרוני, אך גם לאותן המשפחות אשר המונח מינוס בבנק לא דפק (בינתיים) על דלתותיהן.

המינון הנכון בין ההוצאות ההכרחיות לבין הוצאות הרשות, ובעיקר, האיזון בין ההכנסות להוצאות, יקבע האם אנחנו אנשים שחיים ברוגע, שמגשימים את יעדינו הכלכליים והאישיים, או שמה, אנחנו אנשים לחוצים, מוטרדים מהאוברדראפט שמלווה אותנו שנים רבות, אותו מינוס ש"נדבק" אלינו ולא נותן לנו להירדם בלילה, זה שגורם לנו לקום בבוקר עם כאב ראש (בהנחה שהצלחנו להירדם...) וזה ש"אחראי" על המתחים עם בן / בת הזוג כל פעם שצריכים להחליט האם לשלוח את הבן הקטן לחוג הכדורגל או להסתפק בכדור גרב (אתם זוכרים?...) בכיכר השכונתית.

מה לא חידשתי לכם כלום? רגע, הבטחתי בכלל לחדש משהו? השתדלתי להיות מעניין. האם אתם חושבים שיש דברים שלא נאמרו, המלצות שלא נכתבו באותן 28,900 תוצאות "איך לצאת מהמינוס"?

מהי תשואה עודפת?

תשואה עודפת היא יתרת התשואה המושגת על תשואת השוק הממוצעת בענף. התשואה הממוצעת בשוק הדירות לשכירות בישראל הוא כ – 5%. תשואה עודפת, אם כן, היא הפער בין התשואה שנשיג לבין תשואת השוק הממוצעת.

לעומתנו, חברות עסקיות המבקשות להשיג תשואה עודפת על השוק, קובעות את מחיר המוצרים שלהם גבוה יחסית למחיר השוק. לדוגמא: מיקרוגל של חברה א' עולה בכ – 50% יותר מזו של חברה ב'. האם עלות הייצור, השיווק וההפצה שונים באופן מהותי מזו של חברה ב'? סביר להניח שלא.

המשתנים המשפיעים על יכולת החברה להשיג תשואה עודפת שונים מיכולתינו כאנשים פרטיים, להשיגה בסכום הכסף אותו אנו יכולים להשקיע בנכס.

אם כך, כיצד נוכל להשיג תשואה עודפת לנדל"ן מניב?

ראשית יש לזכור שתשואה עודפת מושגת יותר ככל שהביקוש רב יותר, כך נוכל לדרוש מחיר גבוה יותר.

כדי לקבוע את רמת הביקוש ובכך להציג את המחיר אותו אנו דורשים על הדירה שברשותינו, עלינו להגדיר את קהל היעד ואת הפרופיל של הלקוח הטיפוסי.

לאחר מכן לערוך סקר צרכנים בדבר מחיר השוק למוצר / נכס שלנו ולאחר שהמחיר נקבע מעבור לשלב ב'.

לאחר מכן, נבדוק כיצד אנחנו יכולים לעלולת את ערך הנכס. לדוגמא: שיפוץ כללי כגון צבע, ארונות או פשוט להכניס ריהוט ודברי נוי שיעלו את ערך הבית. פה נכנס עניין היצירתיות, כיצד אנחנו מעצבים את המוצר שימשוך יותר לקוחות ושיהיו מוכנים לשלם בעדו הרבה.

כל מקרה לגופו אך ככל שתהיו יותר יצירתיים כך תוכלו להשיג תשואה עודפת במינימום עלות.

לדוגמא, ניתן לתכנן עבור סטודנטים "מוצר" שהולם את הצרכים שלהם ויותר יחס טוב יותר של עלות / תועלת לשוכרים – למשל, דירת ארבעה חדרים שמחולקות למספר יחידות דיור עם מטבח משותף.

לסיכום, לאחר ניתוח הלקוח הפוטנציאלי וקהל היעד שלנו , נוכל קלבוע את העדפותיו ודרישותיו ובכך ל"תפור" לו מוצר שיתאים בדיוק לצרכיו.