בית ספר ריקודים סלוניים , ריקודים סלונים - קסם - דף הבית

  הסטטיסטיקה אומרת שעד לפני מספר שנים העדיפו הזוגות הנישאים לסגור את ה חתונה עם בעל האולם במתכונת של "הכל כלול". כלומר: האולם מספק את כל (לפחות רוב...) המרכיבים המרכזיים, החל מתקליטן וצלם וכלה ב אוכל . בשנים האחרונות המגמה הזו נפסקה כמעט לחלוטין והזוגות מעדיפים לחפש לעצמם נותני שירות העונים על רצונותיהם. בעיקר אמורים הדברים לגבי הקייטרינג, הנחשב לאחד המרכיבים המרכזיים – והיותר חשובים בכל חתונה, ולא רק בגלל "משקלו" הכלכלי.

פעם, בעבר הרחוק, מקובלת הייתה ההגשה לשולחן, מה שמוכר בעגה המקצועית בשם UP SERVICE . מלצרים באים והולכים אל ומהשולחן ומגישים את המנות בזה אחר זה. לא עוד. כיום ניתן להבחין ב-3 שיטות הגשה פופולאריות.
  
1. הגשה אמריקאית: המלצרים מגישים אל השולחנות מנות (עיקרית עם כל התוספות) כשהן כבר מסודרות בצלחות.
 

2. בופה: מזנון המחולק לקטגוריות השונות – מנות ראשונות, מנות עיקריות, תוספות, קינוחים וכו'. כל אחד מהאורחים מוזמן לגשת, לקחת לעצמו צלחת ולהעמיס עליה מהמגוון הקיים.
  

3. משולב: שילוב בין שתי השיטות - בופה ואמריקאית. בעוד המנות העיקריות מוגשות על ידי מלצרים אל השולחנות, מנות הפתיחה, כמו גם הקינוחים מוצעים לאורחים בהגשה עצמית במזנונים.
  

במה לבחור? מה עדיף? תלוי את מי שואלים ותלוי גם למה יש חשיבות גדולה בעינכם. אלה המצדדים בקייטרינג, טוענים שהעלויות בשיטת ה- UP SERVICE גבוהות הרבה יותר, זאת בשל שימוש במלצרים רבים יותר. אלה האחרונים טוענים גם שההגשה עם המלצרים - ויש בכך מידה רבה של צדק – פוגעת בעיקר בקהל המבוגר בחתונה. הסיבה: קהל זה (בניגוד לקהל הצעיר שאינו חושש להביע את רצונו) נמנעים מלבקש מהמלצרים תוספות, או מנות חלופיות ונותרים במקרים בלתי אכולים.

והחשוב אולי יותר מכל לדעת המצדדים בשיטת ה- UP SERVIC : העובדה שכל אורח יכול לאכול ככל יכולתו – מתוך מגוון רחב אותו הוא עצמו בוחר – מהווה יתרון משמעותי. 
  

אלה המצדדים בשיטה המסורתית (הגשה לשולחן על ידי מלצרים) מתייחסים כמעט לאותם פרמטרים. לדבריהם, בשיטת המזונים הנפגעים העיקריים הם האורחים המבוגרים, המתקשים ללכת ממספר פעמים מהשולחן אל המזנון וחזרה (ולהדחק בין כולם...). אלה האחרונים גם טוענים שהגשת מנות על ידי מלצרים היא אסתטית יותר, מהסיבה הפשוטה שהמנות מגיעות 'מוכנות' ומעוצבות, בעוד שבשיטת המזנונים, כל אחד 'מעמיס' לעצמו צלחת מבולגנת.  
    

טיפים:

·  כסף: כדי להימנע מאי נעימות, שברון לב והוצאות מיותרות, עדיף לסגור מראש עם בעל האולם או בעל הקייטרינג על עסקת חבילה. ראו הוזהרתם: ה"אקסטרות" – כל אותן תוספות שתבקשו לאחר שחתמתם כבר על ההסכם – עלולה להקפיץ באחוזים ניכרים את ההוצאה בקטגוריה זו! דאגו שבהסכם יצויין כל פרט ופרט, החל ממספר המלצרים וכלה במספר המנות
 

·  כשרות: כדי להימנע מאי נעימות, כדאי היה לבדוק מי מבין האורחים האמורים להגיע לחתונה שומר על כשרות ובאיזו מידה. מסתבר שיש מספר דרגות כשרות ואם יש בין האורחים אוכלוסייה חרדית- דתית,  חשוב לתת את הדעת על כך כשמבקשים מבעל האולם או מהבעל הקייטרינג את תעודת הכשרות שלו.
   

בחירת סוג המנות היא משימה לא קלה כלל ועיקר. אתם אמורים לקלוע לטעמם של 200 עד 500 איש באירוע שלכם וזה מאוד לא פשוט. עדיף ללכת על מנות 'בטוחות' ומוכרות - המדברות אל הציבור הרחב – מאשר להסתבך עם מנות קולינריות שלא בטוח שיהיה להן ביקוש אצל חלק גדול מהאורחים.
  

בכל קבוצת אורחים יש חריגים – ואסור להתעלם מהם. הכוונה כמובן לאלה הנמצאים במשטר דיאטתי, הצמחונים, ובעלי המגבלות הרפואיות (כולסטרול וכו'). על כן, חשוב 'להתארגן' מראש עם מנות שיכולות להתאים לקהל החריג הזה. 

· כוח אדם: בין אם בחרתם בקייטרינג ובין אם בחרתם בהגשה על ידי מלצרים, חשוב שתבררו-תקבעו את מספר המלצרים שאמורים לשרת את האורחים המגיעים לחתונה. מחסור בכוח אדם עלול לשבש את החתונה ולהשאיר טעם רע אצל האורחים. אנשי המקצוע סבורים שמלצר אחד ל-20 איש הוא המינימום. מי שרוצה לפנק את אורחיו ביחס אישי במיוחד, יעשה זאת בנתון של מלצר אחד לשמונה עד עשרה איש.
   

·  כלים: עם כל הכבוד לאיכות האוכל, לכלים בהם מוגשות המנות יש חשיבות לא פחותה. על כן, חשוב לקבוע (ועדיף לראות, וגם להנציח זאת בכתב בהסכם!) באיזה כלים האורחים שלכם יקבלו את האוכל בחתונה.
   

· מקובל שבעלי השמחה מעניקים לצוות המקצועי (המלצרים) טיפ נכבד בסיום האירוע. בררו מי הבכיר שבין המלצרים והפקידו בידו חלק מהטיפ שבכוונתכם להעניק לו ולצוות שלו. אל תהססו גם ליידע אותו שהסכום שהפקדתם בידו הוא בבחינת "מקדמה" בלבד – ושההמשך תלוי בביצוע.לא תאמינו איך השירות ישתפר!

מערכות בדרמה הזוגית- מאהבה ועד לפרידה        דר' שרה ברסלרמן, יעוץ פרטני, זוגי ומשפחתי     www.family.co.il

זוגיות הינה מערכת פעילה וחיה, המשתנה בשלבים השונים של היחסים הזוגיים: דפוסי הקשר משתנים, בני הזוג עצמם משתנים, וה"חוזה הזוגי" ההתחלתי עלול להיות בלתי מתאים עם חלוף הזמן. כיצד, אם כן, מתמודדים בני זוג שונים עם המערכות השונות  בזוגיות? 

זוגיות , לרוב, מתחילה באהבה ובכוונות טובות, ומצטיירת בדמיוננו כמסגרת המספקת אינטימיות, חום, כנות ובטחון. אולם, תמונה אידיאלית זו הינה לא-פעם רק תפאורה למערכת דרמתית מורכבת, המסתירה מאחוריה התלבטויות, רגשות סותרים ואירועים הידועים רק לאחד מבני הזוג וסמויים מהאחר. זוגות   רבים מקיימים חיים חסרי שיתוף רגשי ואינטימיות אמיתית, המביאים לתחושת ניכור ובדידות. כמו במחזה המועלה שוב ושוב לאורך שנים, ואשר השחקנים בו יודעים היטב את תפקידם, כך בני הזוג מפנימים את ה"חוזה הזוגי" ביניהם, יודעים מה "השורה" שלהם ויכולים אף לדעת מראש מה תהיה תגובתו של בן הזוג.

אנשים רבים מצפים שבן הזוג שלהם ישתנה על פי הרצוי להם, ולא לוקחים בחשבון את האפשרות שהשינוי שיחול בו לא יהיה דווקא תואם לצורך שלהם, אלא לשלו. לעיתים, דווקא הציפייה לשינוי, הנתפסת כאי קבלת בן הזוג וניסיון לשליטה, יוצרת התנגדות וקונפליקטים. הפערים בקצב ההתפתחות האישית וההתנגדות לשינויים העוברים על בן או בת הזוג הם מהסיבות הנפוצות ביותר להתרחקות ההדדית של בני הזוג.

אנשים אחרים מצפים שבני זוגם יישארו לאורך השנים בדיוק כפי שהיו כשרק הכירו. ציפייה זו מרמזת על צורך אנושי בביטחון, ועל שאיפה אוניברסאלית, המתגלמת בזוגיות, להפוך את העולם למקום יציב וקבוע.

כדי להיות מסוגלים להשתנות יחד עם בני ובנות זוגנו , כדי להתאים את עצמנו לשינויים ולהתפתחויות הללו, דרושה מוכנות מצידנו להכיר בשינוי אצלנו ואצל בני ובנות זוגנו כעובדה רצויה ולקבלו כחלק בלתי נפרד מהחיים.

על שני בני הזוג לקבל את העובדה שאנשים ממשיכים להשתנות במהלך החיים: מאפייני אישיות מרכזיים, כמו טמפרמנט, למשל, נשארים קבועים, אך, מאפיינים רבים בזהותנו האישית ממשיכים להשתנות. למעשה, חיינו הינם מסע מתמשך בזמן, לעיתים לחוד ולעיתים בזוג. התנסויותינו, חוויותינו, ניסיוננו ובשלותנו משנים אותנו במהלך מסע החיים ומסע הזוגיות. למערכות היחסים השונות שלנו יש תפקיד חשוב בהתפתחות הזהות האישית שלנו: הן יוצרות משוב תמידי ומתהווה, הבונה את תפיסתנו העצמית.

איננו באים ליחסים הזוגיים כדף חלק:

לכל אחד מאיתנו יש לנו תפיסות ועמדות לגבי יחסים בינאישיים בכלל, ויחסים זוגיים- בפרט. המערכה הראשונה ביחסים הבינאישיים של כולנו, הינה היחסים שחווינו עם הורינו, והיא בעלת השפעה קריטית על יחסינו עם בני זוג ואנשים אחרים, בבגרותנו. מי שחווה את יחסיו עם אביו ואימו, ואת זוגיות הוריו כמסכת של קרבות ומאבקי כוח, עלול לחוות גם את קשריו הזוגיים   כמאיימים ומעלי חרדות מפני אובדן העצמיות והזהות האישית, ויימצא בזוגיות רק באופן פורמאלי, ולא רגשי.  

אם כך, נשאלת השאלה החשובה: האם נגזר על אנשים להישאר בדפוס יחסי העבר כל חייהם?   כמובן שלא! למעשה, זוגיות הינה הזדמנות לחוות מחדש את החסכים והאכזבות שחווינו בילדות, והפעם- דרך עיניים של בוגר, בעל יכולות גדולות יותר, וכוחות ובחירות רבים יותר מאשר יש לילד מול הוריו. דווקא דרך יחסים זוגיים משמעותיים, ניתן לרפא את פצעי הילדות, לשנות את תחושות חוסר האמון והניכור ולהניח את היסוד לדפוסי יחסים חדשים. ההבנה שרק אנו אחראיים לאושרנו, ולא בן הזוג, הינה הצעד הראשון לשינוי, ללקיחת אחריות אישית על יחסינו ואושרנו, ולאי תלות בבן הזוג באספקת הצרכים החשובים לנו באמת . מכאן - "נישואים הם ההזדמנות האחרונה והטובה ביותר שלנו לגדול" (ג'וזף בארת').

מדוע זוגיות שהחלה באהבה גדולה עלולה להיכשל?

מערכות נישואין וזוגיות מלוות תמיד במשאלות לתיקון פצעי הילדות, ובציפיות הדדיות של בני הזוג לסיפוק הצרכים הגלויים והסמויים כאחד.

בתחילת הקשר הזוגי , ובעיקר בשלב ההתאהבות, קיים מסך המאפשר לראות בעיקר את התכונות הטובות והרצויות אצל בן/בת הזוג. בשלב זה, ישנה מעין הבטחה הדדית לסיפוק צרכיו של האחר ולדאגה לאושרו. מנקודת פתיחה זו, מתפתחות בין בני הזוג ציפיות הדדיות העומדות תדיר במבחן החיים.

במצבים של משבר ולחץ , הזוגיות יכולה לשרוד רק אם היא מבוססת על תקשורת פתוחה וכנה, המכילה אינטימיות ואמפטיה חסרת פחד. משברים ובעיות בחיים האישיים והזוגיים מצריכים יכולת הסתגלות והשתנות של כל אדם בפני עצמו וכלפי זולתו, ושל דפוסי הקשר הזוגי.

כשהציפיות ההדדיות מתבדות מול מבחן המציאות, קיימת תחושת כעס ונבגדות על הפרת ההבטחה הראשונית. הדרך הקלה ביותר להתמודד עם אכזבה זו היא לפצל את חיי הרגש: להמשיך ולדבוק במסגרת הזוגית, ובד בבד להתרחק רגשית ולבנות חיים רגשיים נפרדים. מצב זה מביא לחוסר אינטימיות רגשית- המתבטא בהימנעות משיחות על נושאים כואבים, ובהסתגרות של כל אחד מבני הזוג בעולמו הבודד.

כשבני זוג מתוודעים לכך שזוגיותם אינה ממלאה את צרכיהם, עומדות בפניהם שלוש אפשרויות:

1.         להמשיך בזוגיות כפי שהיא- מתוך השלמה עם חוסר תקינותה, לרוב מתוך פחד מפרידה ושינוי. זהו פחד מלאבד את הקיים (הדימוי העצמי, שלמותה של המסגרת המשפחתית, מעמד כלכלי וחברתי, פגיעה בילדים, בדידות ופחד להישאר לבד), מחד, ומלהיכנס אל הבלתי נודע, מאידך.

2.         לערוך שינויים בזוגיות וב"חוזה הזוגי", בין אם לבד ובין אם בפנייה לייעוץ פסיכולוגי- פרטני או זוגי. באופן טבעי, רוב הזוגות ינסו קודם כל לתקן את הדרוש תיקון בקשר- בעצמם. רק משלא צולח הדבר בידם, הם יבקשו עזרה מקצועית. הטיפול הפסיכולוגי הפרטני מסייע לאדם להתמודד עם הקשיים, ולרכוש כלים לשיפור רווחתו הנפשית ויחסיו הבינאישיים והזוגיים. טיפולים המתמשכים לאורך שנים רבות, ואינם יוצרים את המפנה המיוחל, הינם לא פעם תולדה של חוסר רצון אמיתי של המטופל לשינוי בדפוסי התנהגותו ובחייו. כשהבעייתיות באה לביטוי בעיקר ביחסים הזוגיים, מומלץ לפנות לייעוץ זוגי , הבודק דפוסי תקשורת, כוח, אמון ואת "החוזה הזוגי" הלא מודע בין בני הזוג. בתהליך זה, מתוודע כל אחד מבני הזוג להשתקפותו אצל השני, מגלה את הצרכים העמוקים ביותר של עצמו של בן זוגו, ולומד להבחין בין השניים.

3.           להוריד את המסך- פירוק הקשר הזוגי: פרידה מבן זוג משמעותי עלולה להיות אירוע קשה (לאחד מבני הזוג או לשניהם), גם אם כלפי חוץ נראה כי לא נותר ביחסים דבר מלבד מריבות, תסכול וניכור. לעיתים, יש בפרידה משום הקלה, אך בכל מקרה, המשימה המרכזית של אדם בתהליך פרידה היא להסתגל למציאות חדשה אשר אינה כוללת יותר את בן הזוג. הפרידה עצמה כרוכה בתהליך של אבל על אובדן בן הזוג אשר היווה חלק משמעותי בחייו, ועל החלום של חיים משותפים אידיאליים- שנשבר.

קושי בפרידה אינו רק פועל יוצא של משך הזמן שמערכת היחסים התקיימה, אלא נובע בעיקר מיחסי התלות הנפשית ההדדית בין בני הזוג. ככל שהדימוי והביטחון העצמי של האדם גבוהים יותר, הוא חש עצמאות ונפרדות, ויש לו מקורות תמיכה פנימיים או חיצוניים- כך רב יותר הסיכוי שיוכל להתמודד בהצלחה עם סיום הזוגיות, ולצאת לדרך חדשה ומספקת.

לעומת זאת, ככל שהתלות הנפשית בקשר הזוגי גדולה יותר , ומתמלאים בו צרכים קיומיים, לעיתים לא מודעים, כך רב יותר הקושי לסיים אותו . כשבן הזוג הופך להיות חלק כה משמעותי וקיומי בעולמו הפנימי של האדם, הפרידה ממנו הופכת לאובדן לא רק של בן הזוג והזוגיות, אלא אף של חלק מהותי מהזהות העצמית.

הקושי להיפרד מבן הזוג עלול לנבוע גם מכך שהפרידה התרחשה כלאחר יד, או מהסיבות הלא נכונות: במקום לפתור את הבעיות האישיות, הושלכו הקשיים על בן הזוג ועל הזוגיות.

פתרון בזק שאנשים רבים פונים אליו, הוא להכיר במהירות בני זוג חדשים, בטרם הפיקו את הלקחים מהקשיים שעלו בזוגיות, ובטרם עיבדו רגשית את הפרידה ופינו מקום בעולמם לבן זוג חדש. אולם, תהליך ההתאוששות מהפרידה הינו כואב ודורש זמן, ורק אחרי עיבוד וסגירה רגשית של הפרידה מבן הזוג מתפנה באמת מקום בלב לבן זוג חדש. הצורך למלא את החלל שנוצר לאחר הפרידה, הינו אחת הסיבות לכך שבני הזוג גם חוזרים לזוגיות הקודמת.

האם יש סיכוי לחזרה לאותה הזוגיות לאחר פרידה?

במידה ובני זוג שנפרדו חוזרים לזוגיות מבלי שעיבדו את נסיבות פרידתם והגורמים לה, ומבלי שערכו שינוי בעצמם, בדפוסי הקשר ביניהם וב"חוזה הזוגי"- רוב הסיכויים הם שהפרידה הבאה תהיה בלתי נמנעת.

רק במידה שכל אחד מבני הזוג עבר תהליך של שינוי משמעותי והתפתחות אישית- יש סיכוי אמיתי לקשר חדש – פורה, בוגר ותקין ביניהם.

   דר' שרה ברסלרמן, יעוץ פרטני, זוגי ומשפחתי      http://www.family.co.il/

מה יכול להרים גם את האירוע המנומנם ביותר על הרגליים? הרבה מאוד אלכוהול טוב! גם מי שלא מתלהב יותר מדי משתייה חריפה אינו נמנע מהרמת כוסית לחיים באירועים מיוחדים, ולכן השקעה בבר לאירועים היא אחת מהחשובות שתעשו בעת תכנון האירוע.

בחירת בר לאירועים תלוייה במגוון גורמים, ביניהם סוג הבר המוצע וסגנון ההגשה, סוגי המשקאות ותוצרתם, המחיר וכמובן אופי האירוע.

שיקול ראשון הוא סוג המשקאות שתציעו באירוע שלכם – האם תבחרו בתוצרת חוץ או תוצרת מקומית? האם תעדיפו להשקיע בבירה ו-ויסקי איכותיים ותוותרו על משקאות טרנדיים כמו ייגרמייסטר וקאווה, או שתחליטו לפנק את המוזמנים שלכם במיטב המשקאות החריפים שניתן למצוא בשוק? כל אלה משפיעים על המחיר ועל החוויה, הכל תלוי בכמה תרצו להוציא עבור השירות.

בחירת שירותי בר תלויה גם באופי האירוע עצמו, שכן בר לחתונה נוטה להיות שונה במהותו ואיבזורו מבר לחגיגת בר מצווה, למשל. באירועים משפחתיים כגון בת מצווה, בר מצווה, בריתות ודומיהם מבנה קהל האורחים נוטה להיות מבוגר יותר – דודים ודודות, סבים וסבתות וחברים של ההורים – וכן, האירוע עצמו נחשב לסולידי יותר מחתונה. לכן באירועים מסוג זה ניתן לבחור בבר בסיסי, עם כמה משקאות איכותיים נבחרים שקולעים לטעמם של מרבית האורחים.

בחתונה, הנטייה היא להשקיע יותר במשקאות מתוצרת חוץ ובפינוקים קטנים לצד השתיה, שכן שירותי בר לאירועים מציעים לנו מגוון אטרקציות פרט לאלכוהול – עם ממתקים, קרטיבים אלכוהוליים, שוקולדים ומנות מרעננות נוספות. כמו כן, קיימת האפשרות לשכור את שירותיו של בר אקטיבי , אשר מציע למוזמנים צורת הגשה ייחודית עם משקאות שמגיעים עד לרחבת הריקודים ומעודדים את האורחים להשתתף בחגיגה.

בסופו של דבר, הכל תלוי בהעדפותיכם האישיות ובתקציב הפנוי, אך חשוב לזכור שאין צורך ולרכוש עשרות בקבוקי רמי מרטין בעשרות אלפי שקלים רק כדי להרשים את האורחים, לרוב פשוט אפשר להסתפק כמה בקבוקי וודקה וויסקי טובים כדי להעלות את מפלס מצב הרוח.

מחפשים המלצות נוספות? היכנסו לאתר http://www.xbar.co.il/

בר המצווה היא הזדמנות חד פעמית של הבן להרגיש במרכז האירוע. גם אם אתם לא קרובים לדת, היום מציין מעבר מילדות לבגרות.

ננסה להציג כעת את השלבים שמומלץ לעבור והזמנים הרצויים לארגון מוצלח של הבר מצווה.

השלב הראשון המומלץ הוא לחפש בית כנסת עבור העלייה לתורה. אפשר לחפש בית כנסת קרוב לבית המשפחה או בית כנסת קרוב לביתו של אחד הסבים, בעיקר אם הוא נוהג להתפלל בו בקביעות.

השלב הבא הוא לימוד פרשת השבוע. אפשר ללמוד בקבוצה, במקום ציבורי השייך למועצה הדתית של מקום מגוריכם. אפשר ללמוד לבר מצווה עם הרב של בית הכנסת שבו תיערך העלייה לתורה. אחרון ? אחרון חביב, לאלו מביניכם שמעדיפים נוחיות, יש צעירים שמוכנים לבוא לביתכם ללמד את פרשת השבוע בעלויות לא גבוהות.

מקובל להכין כיבוד לבית הכנסת, לאורחים החד-פעמיים שבאים לעליה לתורה של בנכם וגם עבור המתפללים הקבועים של אותו בית כנסת. דרגת הכשרות של הכיבוד נקבעת על פי דרישות המקום. בכל מקרה, מקובל להזמין את האוכל מקייטרינג המתמחה בכך.

אצל הרבה משפחות נהוג לא להסתפק בעליה לתורה בבית הכנסת, אלא לעלות לירושלים לכותל. במקרה זה, עולים בימי ב' או ה'. יש להזמין את האורחים מבעוד מועד, כדי שיוכלו לבקש חופשה ממקום העבודה. אם אין להם רכב פרטי, יש לדאוג להסעה משותפת אוטובוס או מיניבוס, לפי מספר האורחים. באוטובוס נכנסים עד 52 נוסעים, במיניבוס רק כמחצית.

יש לתאם את התפילה בכותל עם רב המקום.לאחר העלייה לכותל, מקובל להזמין את האורחים לארוחה ? בדרך כלל ארוחת צהריים, בירושלים או בסביבותיה. אפשר לצרף מדריך טיולים לנסיעה ולנצל את העלייה לתורה גם לטיול מגבש.

מסיבת בר מצווה - את המסיבה של בר מצווה ניתן לחגוג במספר צורות. דבר אחד חשוב יש לזכור: אל תוותרו על ציון האירוע. אין הזדמנות שנייה לחגוג בר מצווה. לגבי הסבא והסבתא, אין נחת גדולה יותר מאשר לראות את הנכד במעמד חגיגי ? והרי מי יודע אם יזכו לראות אותו תחת החופה?

לגבי כל אותם הורים שנוטים לחשוב שאפשר לציין בר מצוה רק בנסיעה לחו"ל, כדאי לזכור שאין בזה לגבי הילד שום דבר יוצא דופן. במאה העשרים ואחת ילדינו יזכו לנסוע לחו"ל המון פעמים ויהיו להם המון זיכרונות מחו"ל. אז מה תעשו כדי שטיול בר המצוה יהיה יוצא דופן? תיקחו אותו לירח? מספיק שבמשך כל חייו ניסיתם להוריד בשבילו את הירח?

ועוד דבר: בטיול לחו"ל המשפחה הקטנה מאד שמחה ? אבל מה עם החברים והמשפחה המורחבת? גם להם מגיע לשמוח אתכם ביחד. לגבי השקול הכלכלי: העלויות בטיול גדול בחו"ל זהות לעלויות של מסיבת בר מצווה. ההבדל הכספי הוא רק בפרט קטן אחד: בסוף המסיבה בארץ רוב ההשקעה חוזרת לחשבון הבנק שלכם. ובסוף הטיול הכסף נשאר בחשבון הבנק של המלון...

כעת, כשכבר ברור שחוגגים בר מצוה, חשוב לסכם כמה פרטים, לפני שאתם מתחילים להתרוצץ. למשל:

-כמה אורחים בכוונתכם להזמין? משפחה וחברים קרובים? גם חברים לעבודה וחברים של הילד? שכנים וידידים גם?

-האם ברצונכם לחגוג בר מצוה בערב רגיל, במוצ"ש, ביום ו' בצהרים או בשבת בצהרים?
אם חשובים לכם הריקודים והאורחים שלכם אוהבים לרקוד, כדאי להעדיף אירוע ערב. לעומת זאת, אם הקהל מבוגר מאד או סולידי מדי, כדאי אולי לחשוב על בר מצוה בצוהריים. אגב, יום ו' בצוהריים זול יותר מאשר ערב. לגבי אירוע בשבת בצוהריים, התנאי הוא שהאורחים שלכם נוסעים בשבת. זה נוח בעיקר אם רוב האורחים גרים רחוק, באים במיוחד לעליה לתורה ואז מקובל להזמין אותם לארוחת צוהריים. בשבת בצוהריים תוכלו לבחור בין מקומות עם תעודת כשרות, ואז בדרך-כלל אסור להשמיע מוזיקה, או מקומות ללא תעודת כשרות ? ואז תוכלו לחגוג כראות עיניכם.

אם אתם חושבים על שבת חתן, אפשר לארח חוג מצומצם בבית מלון לסוף השבוע, ולהזמין לסעודה שלישית גם את החברים והידידים.

היכן לחגוג? החליטו אם אתם מעדיפים אולם ממוזג, גן פתוח או בית מלון. יש להתאים את המקום למספר האורחים. ליום שישי בצהריים כדאי לבחור מקום ממוזג בעיקר בקיץ, כדי שהאורחים לא "יתבשלו בשמש של חודש אוגוסט במקום פתוח.

יש הרבה מאד אפשרויות: מסעדות לאירועים בעלות אופי מיוחד ואוכל מעודן, גנים ירוקים ומסבירי פנים ואולמות מעוצבים בצורה אלגנטית ועדיין אטרקטיבית. מוזיקה? אפשר זמר/ת, צמד או תקליטן. הביקוש ללהקות גדולות לבר מצווה מצומצם יותר.

אפשר להוסיף דברים מיוחדים, החל מקבלת פנים יוצאת דופן, טקס מיוחד במקום הדלקת הנרות המסורתית, העסקת הילדים בפעילויות שונות או אפילו העלאת מופע מעניין.

לא לשכוח להזמין צלם: התמונות הן מזכרת נהדרת וקטעים מהוידאו של בר המצווה יככבו בסרט החתונה העתיד לבוא.

מזל טוב ואירוע מוצלח.

חזקת הילד,   מאת – יוסי קרמר.  
שאלה.
איך רצוי להתייחס לנושא ?
תשובה.

עיכוב התפתחות במערכת סנסו-מוטורית.

מאמר זה יסקור את המאפיינים להתפתחותו של תינוק היפרסנסיטיבי למגע.
עיכוב התפתחות במערכת סנסו-מוטורית (מערכת החושית – תנועתית) בתקופת חייו הראשונית של התינוק עלולה לגרום לשלוש בעיות התפתחותיות מרכזיות:

היפרסנסיטיבי למגע - רגישות יתר למגע.

היפוסנסיטיבי למגע - חוסר רגישות למגע.
היפרסנסיטיבי לתנועה – מערכת שיוו"מ לא מפותחת.

היפרסנסיטיבי למגע

לתינוק המאופיין ברגישות יתר למגע (היפרסנסיטיבי) קיימת על פי רוב – בעיה במערכת הטקטילית . תינוק כזה מאופיין באחד או יותר מההתנהגויות הבאות:

חשש ממגע קל ובלתי צפוי.

הוא אינו אוהב שמחזיקים אותו.

חושש או נמנע מעמידה קרובה מאוד לאנשים אחרים או בני גילו.
מוטרד ע"י מצעי מיטה נוקשים.
נמנע ממצבים קבוצתיים מחשש למגע קל ובלתי צפוי .
מתנגד למגע ידידותי או אוהב מכל אחד, למעט הורים או אחים.
אינו מחבב נשיקות, "ימחק" את המקום המנושק .
מעדיף חיבוקים .
עשוי להגיב בצורה מוגזמת לחתכים ושפשופים קטנים או לעקיצות חרק .
נמנע ממגע בטקסטורות מסוימות של חומרים לדוגמא: שמיכות, שטיחים, בובות פרווה.

מסרב ללבוש בגדים חדשים או נוקשים, בגדים עם טקסטורות נוקשות, צווארוני גולף, ג'ינס, כובעים, חגורות וכו '.
נמנע משימוש בידיים למשחק .
לא אוהב משחק מלכלך. לדוגמא: חול, בוץ, וכו...
נכנס למצוקה בגלל ידיים מלוכלכות וירצה לשטוף או לנגב אותן בתכיפות .
רגיש מאוד לדגדוגים .
מפגין מצוקה מלבישת בגדים המתחככים בגוף, עשוי לרצות ללבוש מכנס קצר וחולצה בעלת שרוולים קצרים במשך כל השנה.

מעדיף להיות עירום או לחלופין ירצה ללבוש חולצות בעלות שרוולים ארוכים ומכנס ארוך במשך כל השנה, כדי להימנע מחשיפת העור .
בררן באוכל, אוכל טעמים וטקסטורות מסוימות, מסרב לנסות   מאכלים חדשים .
עשוי לסרב ללכת יחף על דשא או חול .
ממשיך להכניס חפצים לפיו כדי לחקור אותם, גם אחרי גיל שנתיים .

אם את חושדת כי תינוקך מתאפיין בהתנהגויות היפרסנסיטיביות כגון אלו מומלץ לקבוע פגישה עם מלווה התפתחותית , על מנת לאבחן את התפתחותו הסנסו-מוטורית של התינוק ולבחור בדרך הטיפול המתאימה לו ביותר להתפתחות תקינה ובריאה.

מאמרים נוספים בנושא:

התפתחות סנסומוטורית אצל תינוקות: מבוא

התפתחות סנסומוטורית אצל תינוקות: תינוק היפוסנסיטיבי למגע

התפתחות סנסומוטורית אצל תינוקות: תינוק היפרסנסיטיבי לתנועה