בית ספר ריקודים סלוניים , ריקודים סלונים - קסם - דף הבית

נציין את המשפט הבא כבתור התחלה - רכב דורש תחזוקה! (נקודה). התחזוקה צריך שתהיה שוטפת ותקופתית. אם לא נשמור על הכלל הבסיסי הזה אנחנו כבר בנקודת התחלה בעייתית. אם נצא מנקודת הנחה שהרכב כן מקבל את הטיפולים להם הוא זקוק, עדיין ישנן פעולות רבות ופשוטות שאנו יכולים לבצע ביום יום שלנו ועל ידן נחסוך הרבה כסף וזמן וכן נאריך ונשפר את חייו של הרכב הפרטי שלנו.

על מה בעצם מדובר כאן? ובכן על פעולות שאינן מצריכות ידע של בעל מקצוע כמו מכונאי, אלא יותר בגדר תחזוקה בסיסית לנהג האכפתי.

בדיקת שמן ומים - כן כן תתפלאו אבל 2 הפעולות הללו יכולות להיות מאוד חשבות במקרים של נזילת שמן או דליפת מים (נוזל קירור). לנוזל הקירור יש מיכל ובו פס מדידה, כל מה שנדרש ממך זה להעיף מבט שהמפלס תקין. אם חסר נוזל יש למלא. חשוב לשים לב שאם המילוי חוזר לעיתים תכופות מידי יתכן שיש בעיה מסויימת. נוזל קירור ניתן לרכוש בכל תחנת דלק ובכל חנות אביזרי רכב. רגע לא סיימנו עם הנוזלים, יש לנו גם נוזל למגבים. גם כאן אותו רעיון בדיוק של מיכל עם מפלס. המיכל שוכן לו בדרך כלל בצידו הימני הקדמי של בלוק המנוע. מדובר על מיכל פלסטיק על פי רוב.

רצוי ביותר להשתמש בנוזל מיוחד ולא במים מהברז שגורמים למשקעי אבנית ובמשך הזמן לסתימה של מערכת ההתזה. אגב במקרה של סתימה פשוטה של ה-"שפריצרים" ניתן לנסות לשחרר את הסתימה בעדינות על ידי מחט תפירה או חוט נחושת דקיק שנתחוב אל תוך 2 החרירים של כל שפריצר שכזה.

סיימנו עם המים ונעבור לשמן. עקרונית יש מספר סוגי מדידי שמנים (כמו שמן גיר, שמן בקאקס ושמן בלמים), אנו נתמקד במדיד השמן העקרי הלו הוא שמן מנוע.

ניתן להבחין במוט מתחת אנכי שבראשו טבעת או בית אחיזה קטן. כל מה שצריך זה לשלוף את המדיד הזה (רצוי ביותר שזה יקרה לפני ההתנעה של הבוקר או לאחר 10 דק' מכיבוי מוחלט של הרכב) לנגב אותו על ידי מטלית ולהחזירו חזרה לתושבת שלו ולשלוף שנית. עתה נעיף מבט בקצה המדיד אשר בו חריר ולידו האות L ( LOW ) וחריר גבוה יותר עם האות F ( FULL ). מצב טוב הוא כשהשמן מונח לו על המדיד באזור של ה- F . במידה שהשמן נמצא רק באזור של L או מתחתיו, זה סימן שחסר שמן. חשוב לא להיות במצב של יותר מידי שמן או של מעט מידי שמן – 2 מצבים אלו אינם בריאים כלל למנוע. את השמן נמלא בזהירות בחור המרכזי הגדול שמעל למנוע. לאחר המילוי נמדוד שוב עד לקבלת תוצאה משביעת רצון.

כמו אוויר לנשימה...

אם ההגה "מושך" לצד מסויים בשעת הנהיגה, אחת מהדברים הראשונים שיש לעשות הוא לנסות למלא אוויר. בכל תחנת דלק יש עמדת מילוי. מחנים את הרכב בזהירות ויותאים למלא. לכל סוג ודגם רכב יש לחץ המתאים לו. כמו כן, קיים לחץ שיש למלא בגלגלים הקדמיים לעומת האחוריים. בדרך כלל ניתן למצוא לוח מתכת מפורט ליד עמדת מילוי האוויר. במידה שאין, מומלץ בחום להתבונן בספר הרכב שבטח מונח לו מעלה אבק בתא הכפפות שלכם ברכב. רוכנים לעבר הצמיג (זהירות לכל מי שסובל מבעיות גב...) מלבישים את פיית המילוי על ונטיל הצמיג ומשחררים רק כאשר משמיע המכשיר רעש סיום או שפשוט פוסק מלהזרים אוויר לגלגל של האוטו.

לא לשכוח מאחור את ידידינו – הצמיד הרזרבי/גלגל ספאר – שגם אותו מומלץ למלא אוויר, מפני שגם הוא מאבד מכמות האוויר שלו ולעולם אין לדעת מתי נזדקק לשירותיו.

לסיום שימו לב, אם יש כתמי שמן תחת הרכב שלכם – אל תתעלמו מהם. יש לגשת למוסך ולתת למכונאי שיעלה את הרכב על ליפט ויבדוק מהיכן הנזילה. חוסר תשומת לב לנזילות "תמימות" שכאלו הפילו רבים וטובים שנאלצו להחליף את כל תיבת ההילוכים למשל וזה עולה הרבה אז חבל. אגב גם כלי רכב דו גלגליים ואופנועים זקוקים לטיפול ועוד נדבר על כך בעתיד.

רכב משומש. למה עדיף לקנות אותו, ולא רכב חדש? לשאלה זו יש כמה תשובות. קודם כל, רכב משומש זול יותר, והוא גם בעל "היסטוריה" משלו ו"ניסיון" מסוים בכבישים – אלה מרכיבים חשובים מאוד לאנשים שמעדיפים לבחור ברכישת רכב משומש, לא רכב חדש.

אבל שאלה מעניינת מאוד, היא – עד כמה בישראל מסכימים ומעוניינים לרכוש רכבים משומשים במקום רכבים חדשים? על השאלה הזאת עונים נתונים סטטיסטיים, שנאספו בשנים אחרונות וגם מספר מחקרים שנערכו בהשתתפות נהגים ישראלים מכל הגילים ומשני המינים.

מחקרים ונתונים אלה מראים, ש...

-  ישראלים בוחרים לרוב בקניית רכב משומש בתור רכב ראשן לעצמם או לילדים.

-   גם כן, רכב משומש הפך לרכב שני במשפחה גדולה, שפשוט חייבת עוד אמצעי תנועה.

-   ישראלים מעדיפים רכבים משומשים ארופאיים או יפנים.

-    בארצנו קונים יותר רכבים משומשים, מאשר רכבים חדשים: בערך לכל קנייה של רכב חדש, נעשות שתיים-שלוש קניות של רכבים משומשים.

-   במשך שנה ישראלים קונים ומוכרים יותר מ-300 אלף של מכוניות משומשות.

-   בדרך כלל, ישראלי מחליף רכב חדש אחרי 10-15 שנים, ורכב משומש – אחרי 5-8 שנים.

גם כן, רוב הישראלים מעדיפים לרכוש רכבים משומשים אצל בעלים קודמים ישירות או שבחנויות למכירת מכוניות. ישראלים לא ממש תומכים בקניית מכוניות מליסינג – זה נראה להם לרוב מסובך מדי או לא ממש אמין, או לא משתלם.

החוויה של קניית אופנוע או קטנוע חדש, יכולה להיות אחת המרגשות והמהנות ביותר עבור כל רוכב. אך מלבד ההנאה, עליך לקחת בחישוביך שאם לא תדע על כמה כללים חשובים, תראה בדיעבד כי העסקה יכולה להתגלות כטעות חייך, והיא תגרור אחריה לא מעט אי נעימויות.
נתחיל בעובדה שמדובר באחת מהעסקות הכלכליות שמחייבות אותך להוציא סכום כסף נכבד. 

הצדדים שיוצגו חייבים להשפיע על החלטתך כבר בתחילת המחשבה על רכישת אופנוע חדש, אחרת ייתכן שתמצא עצמך תוהה מה קרה. 

איך מחליטים על אופנוע?
1. כדאי מאוד שתגדיר מראש מהם הצרכים והשימושים המרכזיים שתעשה באופנוע החדיש שלך. השתדל מאוד לא לרכוש אופנוע שלא מתאים לך מבחינת מימדי גופך ו/או ניסיון הרכיבה שלך.

2. חשב לעצמך את התקציב המתאים לאופנוע או לקטנוע וזכור שהעלות לא מסתיימת אך ורק בתשלום עבור האופנוע או הקטנוע עצמו, כפי שיש לא פעם נטייה לחשוב (במיוחד במקרה של רוכבים לא מנוסים).


מומלץ לכלול בשיקוליך עלויות אחרות כגון:
1. ציוד מיגון עבורך.
2. ביטוח חובה, ביטוח ג' וביטוח מקיף . 
3. הוצאות הדלק, עלות הצמיגים, טיפולי התחזוקה המונעת והבלאי.


יבואני הרכב הדו גלגלי מציעים כל מיני הטבות בכדי לפתות אתכם להיכנס אל אולמות התצוגה שלהם ולרכוש אופנוע חדש. אין ספק שהתחרותיות הזו מצויינת עבורך וכדאי לנצלה, אבל אנא ממך, אל תתפתה למתנות חינם. שרות מקצועי ואדיב במוסך הוא שיעשה אותך מאושר בהמשך הדרך, וכדאי שתתחיל להטמיע זאת. לעומת זאת, רכישה באמצעות אשראי בריביות מועדפות או עסקות מימון וטרייד-אין הן בהחלט הטבות מבורכות, וכדאי לבדוק אותן ברצינות יתרה ולא לפסול אותן מיידית.

טרייד אין:
עסקות טרייד אין, במהלכן רוכש היבואן את האופנוע הישן שלך ומזכה אותך בסכום מסוים מערכו, עדיין לא פופולריות במדינתנו בהשוואה למדינות ארה"ב, קנדה ואירופה. זאת אף על פי שבשירותי הטרייד אין לא מעט יתרונות ונוחיות עבורך. מדוע? ובכן, השרות אינו חינם, ונראה שחלק לא קטן מהצרכנים הישראלים עדיין לא מוכן לשלם על שירות, אבל יודע לדרוש אותו. כדאי לשמוע ואף להקשיב (יש הבדל בין השניים) למה שיש לסוכן המכירות להציע לך, היות וייתכן כי דווקא במקרה הספציפי שלך, תיווכח שמוצעת לך עסקה די משתלמת בדרך אל חלום האופנוע.


דבר ראשון - אחריות
הנושא הראשון שעליך לתת עליו את מירב דעתך ובהקפדה יתרה, היא האחריות שניתנת על האופנוע מהיבואן, כיוון וזו מהווה את אחד מבין שני הגורמים המשמעותיים ביותר מבחינתך. האחריות עשויה להיות של היצרן או מאת היבואן, אם כי ספק אם לעובדה זו השפעה ישירה עליך, הלקוח. ההחלטה של היבואן אם לבחור באחריות יצרן או להעניק ללקוח אחריות שלו,  נעשית על פי לשיקולים כלכליים.  

ההיבט השני, והחשוב מכול - עקב אכילס של הענף הדו גלגלי המקומי
איפה עליך לטפל באופנוע/קטנוע? 

לך תמיד למוסך מורשה שקיבלת עליו המלצות.

ודא שהחלפים בהם משתמש המכונאי חדשים, תקינים ותקניים.

התעקש לקבל חשבונית וקבלה על כל תיקון.

לסיכום:
זכור כי צורת התחזוק של האופנוע משפיע במישרין על כמות המרשרשים בכיסך ועל אופן הבטיחות של האופנוע.

בברכת נסיעה טובה , 

 אופנועי השרון | אופנועים למכירה , אופנועי , מוסך אופנועים

מכוני רישוי מורשים הם הגופים הפוסקים לגבי המכונית שלך – לשבט או לחסד. האם היא תזכה בשנה נוספת על הכביש, האם היא זקוקה לתיקונים או לסידורים לפני שתקבל את האישור המיוחל – רישיון הרכב - או שמא הגיע זמנה ללכת בדרך כל רכב.

המכונים המורשים מאוגדים כולם בארץ תחת איגוד מכוני הרישוי, אשר קובע את מדיניות המכונים, מקפיד על חוקים ותקנות ואוכף נהלים מסוימים, כמו למשל מיחשוב כל מכוני הרישוי בארץ. היות ומכוני הרישוי מקבלים בין דלתותיהם את כל בעלי הרכב פעם בשנה לפחות ובמקרים חריגים (כלי רכב ישנים, תאונות או הורדה מהכביש) אף יותר – כדאי שתכירו קצת יותר לעומק את מכוני הרישוי ואת הגוף המאגד אותם.

איגוד מכוני הרישוי הוא הגוף המאגד בתוכו 54 מכוני רישוי ובדיקת רכב ברחבי הארץ, המורשים על ידי משרד התחבורה. איגוד זה הוא עמותה הרשומה כחוק, ומטרתו היא לייצג את חברי האיגוד, לפתח ולקדם כלכלית ומקצועית את מכוני הרישוי ואת בעליהם ועובדיהם.

יתרונותיו של איגוד מכוני הרישוי כלפי כלל האוכלוסייה הם בכך שהוא מציב רף מסוים כלפי כל מכוני הבדיקה והרישוי באשר הם, קובע תקנות וחוקים איתם יש לעבוד ובמקרה הצורך – מהווה את הגוף אליו ניתן להפנות תלונות על מכון רישוי זה או אחר.

על פי החוק, רכב פרטי צריך לעשות אחת לשנה טסט (בדיקת כשירות לרכב), אשר בו מותנה חידוש הרשיון. כל כלי הרכב הפרטיים מחויבים בבדיקה שנתית זו, הנעשית אך ורק על ידי מכוני רישוי מורשים, החברים באיגוד מכוני הרישוי. היוצא מן הכלל היחיד הינו רכב חדש (פרטי בלבד), שבתום השנה הראשונה שלו על הכביש יהיה פטור מבדיקה.

במקרים מסוימים יש לבצע בדיקות מיוחדות או בדיקות נוספות. רכב שמלאו לו 15 שנה חייב לעבור מידי שנה בדיקה של תקינות מערכת הבלמים על ידי מוסך מורשה. רכב שמלאו לו 19 שנה חייב לעבור טסט פעם בחצי שנה. גם רכב אספנות חייב לעבור טסט פעם בחצי שנה, והוא חייב להציג פעם בשנה אישור כשירות ממוסך מורשה.

• בדיקת כלי רכב שהורדו מהכביש – אם רכב הורד בעקבות ליקויים בטיחותיים, הוא יהיה רשאי לחזור לכביש רק לאחר בדיקה ואישור של מכון רישוי מורשה.
• בדיקת כלי רכב לאחר תאונת דרכים – על פי תקנה 309, כלי רכב שעברו תאונה בה נגרם נזק למערכת ההיגוי, למערכת הבלמים או לשלדת המרכב מעבר לקו הגלגלים, חייבים לעבור בדיקה בטיחותית מקיפה, במכונים המורשים לכך בלבד.
• בדיקת רכב לפני קניה – ישנם מספר מכוני רישוי המבצעים גם בדיקות לכלי רכב לפני קניה. התהליך כולל לא רק בדיקה של תקינותו המכאנית של הרכב – אלא גם רישום של מספר השילדה והמנוע שבגוף הרכב ובדיקה שהם תואמים למספרים שבשטר המכר (חוסר התאמה הוא עילה לביטול עסקה).

באיגוד מכוני הרישוי חברים, כאמור, 54 מכוני בדיקה ורישוי, הפרושים מקרית שמונה שבצפון ועד אילת שבדרום. בכדי להגיע אל מכוני רישוי מורשים הקרובים ביותר אל מקום מגוריכם – היכנסו לאתר איגוד מכוני הרישוי או בדקו באתרים אחרים המספקים מידע אמין בנושא, כמו למשל אתר קמש.

באתר קמש תמצאו מידע בנושא בדיקת רכב לפני קניה וכן לוח מכוני רישוי ומוסכים בארץ.

כמה פעמים אמרו לנו: "רק לגן של הילד – זה 300 מטר מהבית", "הילד שלי מסרב לחגור", "הם משגעים אותי, אין לי כבר כוח". האם באמת כל כך חשוב לחגור, גם מאחור?

נכון, יש לנו אשליית ביטחון, יש גם אשליה כי במושב האחורי אנחנו בטוחים יותר. חוץ מזה זה לא נוח, הילדים מתנגדים, לא נעים לנו לבקש מכולם לחגור ועוד כהנה וכהנה.

בואו נבחן רגע מה תורמת החגורה לבטיחות באופן ריאלי. למה היא חשובה, אם בכלל?
במקרה של תאונה במהירות של 50 ק"מש, המכונית תיעצר במקום. כלומר המכונית, שהיא גוף נע במהירות גבוהה (50 קמ"ש), עוברת למצב עמידה באופן מיידי (או כמעט מיידי). במקרה זה שואף כל גוף, בגלל כוח ההתמדה (אינרציה), להמשיך בכיוון ובמהירות התנועה המקורית שלו. רוצה לומר: הנוסעים ברכב, כולל אלו הישובים מאחור, ממשיכים לנוע בכיוון התנועה המקורי => ישר, במהירות המקורית - 50 קמ"ש.

מצב 1: הנוסע חגור בחגורה - החגורה מרסנת את התנועה קדימה, והמכונית, שקורסת בגלל התאונה, עוצרת לאחר כמטר - מטר וחצי (עצם הקריסה של תא המנוע ומכוללים נוספים מאפשרים למכונית להמשיך בתנועה עוד כמטר עד לעצירה מוחלטת). בזמן זה גוף הנוסע עוצר במהירות, מרוסן על ידי החגורה, וסופג אנרגיה מרובה אך לא קריטית לחייו. כלומר: הנוסע עוצר ממהירות 50 קמ"ש למהירות 0 בתוך כמטר וחצי, לא נעים, כואב, אך יש סיכוי הישרדות.

מצב 2: הנוסע אינו חגור - המכונית נעצרת כמעט מייד (קורסת כמטר וחצי), הנוסע ממשיך בתנועה בכיוון המקורי ובמהירות המקורית עד לפגיעה בעצם כלשהו שיעצור אותו, הפגיעה בעצם זה תהיה במהירות המכונית המקורית - 50 קמ"ש. כלומר: גוף הנוסע, השוקל לצורך העניין כמה עשרות ק"ג, יפגע בעצם נייח במהירות 50 קמ"ש. האם אתם מסוגלים לדמיין את גופכם, או גוף ילדיכם, פוגע במשהו במהירות של 50 קמ"ש ושורד? התשובה היא חד משמעית לא! הנוסע יפגע אנושות ומיידית ויהרוג יחד עמו את כל מי שיפגע בו בדרך.

דוגמא: בתאונה ב- 50 ק"מ בשעה, בה נוהגת אמא ומאחוריה יושבים שני ילדיה, אשר אינם חגורים, יעופו הילדים קדימה, ייהרגו בעצמם ואם יפגעו באם, יהרגו גם אותה.
סטטיסטית, הסיכוי להיפגע אנושות ללא חגורת בטיחות גדול במאות אחוזים מהסיכוי להיפגע כשהנוסעים חגורים.
 
 
עכשיו השיקול הקיים אצל כל אב ואם, כולל עבדכם הנאמן: האם להיאבק בילדים ולהכריחם לחגור, או להיענות להם ולאפשר להם לנסוע לא חגורים במרחקים קצרים? מכיוון שכבר ראיתי אינספור מקרים וקראתי את הסטטיסטיקות, אין דילמה. אצלי ברכב לא זזים אלא אם כולם ישובים וחגורים.

יתרה מזאת, גם בנסיעה באוטובוס, בו יש חגורות בטיחות, יש לחגור אותן ולנסוע בישיבה בלבד.
הסיכוי להיפגע ולתאונה נמוך, אולם במקרה שתתרחש תאונה כזו, לא תוכלו לסלוח לעצמכם לעולם אם מישהו יפגע במכוניתכם משום שלא היה חגור. האחריות – עליכם!!

יש מקרים של נסיעה לאחור בהם הראות מוגבלת מעט, ושחרור זמני של החגורה, בזמן הנסיעה לאחור, חשוב לניווט יעיל ובטוח של הרכב. במקרים אלו ניתן לוותר על החגורה לזמן מוגבל ולחגרה מיידית עם גמר ה"רוורס".

ועכשיו חדש במסלולים - קורסי נהיגה בטוחה לחברות. בנוסף, מסלולים מציעה גם קורסי נהיגה ספורטיבית בארץ וקורסי ראלי ומרוצים בחו"ל.

אין יום בו אנו עדים לתאונת דרכים אשר נגרמת כתוצאה ממהירות מופרזת, או מעייפות או אפילו מאי ציות לתמרורים. כמעט כל יום אנו שומעים על כך ואף יותר מפעם אחת ביום.

כמדומני, כמעט כל אדם בישראל, היה מעורב או מכיר מישהו שהיה מעורב, בתאונת דרכים ולכן הנושא הזה הינו קרוב לכולם ונוגע בכולם. במצב בו רבים מן הנהגים אשר הוציאו את רשיון הנהיגה שלהם לפני שנים רבות, אינם זוכרים את כל התמרורים ואף אינם מתייחסים לרבים מהם או לתמרורים החדשים.

בחלק מן התאונות, לא תמיד אשמים הנהגים באי ציות לתמרורים. לעיתים קרובות אני רואה נהגים מבצעים את עבירת התנועה בגלל הצבה שגויה של תמרור או הצבה של תמרור כך שהוא מוסתר על ידי חפץ או בתאורה לא נכונה. מעבר לכך, ישנו גם גורם של אי יידוע הנהגים על ידי הרשויות המתאימות לשינוי הנעשה.

דוגמאות לנושא של אי יידוע:
בנתניה, ישנו רחוב מסויים ברחוב שבקצה שלו יש צומת T כאשר ה"רגל" של הצומת הינו רחוב חד סיטרי מדרום לצפון. ראיתי יום אחד, כי במקום תמרור המורה על רחוב חד סיטרי הוצב תמרור אין כניסה ובמקום עמדה ניידת משטרה עם שוטרים אשר רשמו דוחות לנהגים אשר נכנסו לרחוב באין כניסה בטעות. אחרי כשבוע החליטו לשנות את הכיוון הנסיעה ולהחזירו מדרום לצפון. מטרת שינוי הכיוון מלכתחילה, הייתה למנוע עומס בצד הרחוק של הרחוב בעקבות קירבה לרמזור.

בפרדס חנה, יש רחוב שבו הייתה מותרת עד לפני כתשעה חודשים, פנייה שמאלה לרחוב אחר. הוחלט פתאום שהפניה מסוכנת וביטלו אותה, על הכביש עשו קו הפרדה, תלו שלט הכוונה ועזבו את המקום. לנהגים הרבים המשתמשים בכביש לא הוסבר השינוי, לא הודיעו להם על כך ופשוט המשכיו לבצע את הפניה כרגיל. כיום, הנהגים שגרים באיזור מודעים לאיסור הפנייה שמאלה אך ממשיכים לבצע זאת ולסכן את עצמם ואת הרכבים הבאים ממול. היכן מערכת אכיפת החוק במקום? היכן המשטרה?

דוגמאות רבות לבעיות אלו, אך מעבר אליהן, ישנה הבעיה העיקרית והיא הנהג. הנהג שברכב אשר אינו מציית לתמרורים. הנהגים הרבים, אשר חלקם שכחו את התמרורים ואינם מכירים אותם מספיק טוב, נהגים שלא בקיאים בתמרורים חדשים או בכאלו שבוטלו, נהגים אשר מתייחסים החוק ולמערכת כאל בדיחה וכו'.אותם הנהגים, הם אלו שמסכנים את חיי האדם אשר נמצאים בדרך ומסכנים גם את חייהם עצמם.

האם ישנו פתרון הולם לבעיה?
אני מחזיק ברישיון כ-15 שנה ועד היום ביצעתי "קורס" רענון אחד שבו הוסבר לנו מעט על התמרורים על ידי מורה לנהיגה (כנראה) אשר לא הוטרד מהרעש של ה"תלמידים" ונתן לנו בסוף ה"קורס" (שני מפגשים הינם קורס במדינת ישראל) תעודה שסיימנו ושחרר אותנו לדרכנו. הרישיון שלי, שעד אותו יום לא הגיע אלי מפאת אי עשיית הקורס, שוחרר ממשרד הרישוי והתקבל בבייתי כעבור יומיים.
כיום, לדעתי, ניתן להעביר חוק ובו לקרוא לכל נהג אשר מחזיק רישיון נהיגה כ- 10 שנים, להגיע למשרד הרישוי ולעבור הדרכה ממוקדת וממצה על התמרורים החדשים, על תקנות התעבורה וכו' על מנת להקנות לנהג את הידע הנדרש.
כמו כן, הממשלה צריכה להפנות יותר כסף לגורמי האכיפה וההסברה במטרה שלא רק יתנו דוחות לנהגים אלא שיסבירו יותר. כמו כולם, גם הנהגים, כאשר מענישים אותם מבלי להסביר לעומק את הדברים, לא יבינו זאת וימשיכו לבצע את העבירה.

בשורה התחתונה שלי, נושא אי ציות לתמרורים הינו כואב ופוגע מאוד בכל אחד ואחת מאיתנו. אם כל נהג, אם יחשוב על עצמו, על משפחתו, על סביבתו וינהג בצורה רגועה יותר ויציית לתמרורים אני משער ומקווה כי כמות התאונות, הפצועים וההרוגים תפחת משמעותית. סעו לאט. ניפגש במאמר הבא.